ככל חבריה הבנקאים, גם חברתי הבנקאית ג' מפגינה שמרנות אפילו כשמדובר בקולינאריה. מיקום משרדה המופלא, בליבו של הסיטי השוקק, צופן בחובו שלל אפשרויות טעימות לארוחות צהרים מצטיינות במיוחד. ועדיין, מידי יום היא פוסעת אל תוככי "הסנדוויץ", מסעדת כריכים משובחים, ומטביעה את יגון ירידת המניות בכריך רוסטביף עסיסי מלווה בבירה קטנה וזהובה מהחבית. "אולי תגווני פעם", הצעתי בהגיעי לכרך הגדול מצפה לארוחה טובה בחברתה. היא גיחכה וגררה אותי לתוככי מסעדנות הכריכים שלה, שם נאלצתי להודות בתום ארוחה מופלאה, שבאמת צדק גדי סוקניק: הרכב מנצח לא מחליפים.

צילום: יח"צ

ה"סנדוויץ" הינה הברקה נוספת מבית היוצר של צמד הטבחים המוכשרים קובי בנדלק ועופר אלמליח (בעלי המרקייה המופלאה zuppa). מדובר בנוסחה מנצחת הנשענת על היסודות שישראלים כה מחבבים: פחמימה טרייה ועבה, מילוי מצוין ודשן ואווירת אקספרס של צהרים שמאפשרת לגנוב גם אתנחתא של בילוי מהמשרד. לראייה, בשעה 1300הצטופפו סביב הבר הקטן פקידים בכירים, חברות טובות וגם עוברי אורך שהביטו ברעבתנות באלמליח ובנדלק מלהטטים במיומנות : מחבת רוחשת של פירות ים בעגבניות ורוטב כוסברה מעקצץ, חופנים שתי פרוסות נכבדות של לחם בנתחים של קורנדביף כבוש, או מספקים רעבונה של טבעונית כלשהיא עם כריך טעים באמת של כרובית בקארי וטימין. השניים, שמזה שנים עוסקים גם בקייטרינג לאלפיון העליון, הצליחו למצוא את שביל הזהב בין אוכל עממי ונגיש לבין יצירתיות וחומרי גלם מהמשובחים שבנמצא.

הבנקאית התפרעה על סביח עסיסי בקרואסון חמאה מתפצח, ואני שהתקמצנתי על הקלוריות שבפחמימה, הלכתי על מחבת קבב דגים ברוטב פלפלים אדומים, מנגולד וארטישוק ירושלמי. הגיעה מחבת מוכספת רוחשת ריחות של ציר דגים מעולה שאת מיציו שתו קציצות דשנות של לוקוס טרי ובורי בהמון טעמים וצבעים. בסוף טבלתי את הלחם שהגיע בצד המחבת, וגם את התפוח אדמה ניגבתי בקצת רוטב. העיקר שלא רציתי כריך.

שוט קטן של עראק ביתי עם הסועדים השמחים שסביב הבר, וקינוח מטורף של מעדן שוקולד ושכבות קפה שעוד הסתתר בו פונדנט שוקולד פעוט וקטלני, שכנעו אותי בצדקת הבנקאית. אפשר לחזור גם מחר, ואפילו גם מחרתיים.