"בנימינה היא בועה שקורים בה דברים", אמרה לי לא מכבר מקומית, שחשפה בפניי טפח מהווי הפנאי התוסס של אנשי המושבה הוותיקה.
רשמתי על מפית נייר כמה מקומות שאפילו גוגל עוד לא מכיר, ולקחתי אשת יום הולדת לניסוי כלים.
דהרנו כמחצית השעה על הכביש הראשי מהמרכז, פנינו מזרחה ומצברי האנרגיה האורבאנית התוססים שלנו, הושתקו באופן טבעי. דרך מתפתלת בין ברושים ודקלים, ניחוחות משכרים של שדות וכרמים ובתים ישנים עטורי רעפים אדומים, הזמינו את הגוף ואת הנפש לדומם מנוע.

 זן ואמנות אחזקת הגוף – טיפול מים – אדמה בNETOZEN

בינות הכיכרות המזמרות של המושבה בנימינה הנושנה, מצאנו את Netozen- בוטיק בריאות השוכן בבית מוסתר עם גינה. גינה בה החלה לפרוח ניצת הדובדבן. בעלות בוטיק הבריאות, דפנה ואסנת, צעירות חברות ילדות שהחליטו להזדקן יחד, יצאו למסע אחר מרכזי טיפול וספא באירופה. זאת כדי לטוות ולהתוות את התמהיל המדויק עבור מרכז טיפולים מקצועי ונהנתני כאחד.. התוצר: מרכז טיפולים אינטימי ומקצועי לעילא, המשלב טיפולי גוף לצד טיפולי מים בשיטת ג'הארה, שיטה הגורסת הרפיה עמוקה לשחרור ממתחים ומגוון טיפולי גוף.

חמשת היסודות של הרפואה הסינית – אש,אדמה, מים, מתכת ועץ, מכתיבים את תפיסת המקום השואפת להביא את הגוף לכדי איזון. כל חדר טיפולים והיסוד שלו, ובמרכז מבואה נעימה שם התכבדנו בתה צמחים ועוגיות טעימות.
החוגגת, בחרה ביסוד המים ופנתה אל עבר הבריכה הסגלגלה, לשעה של ריחוף בידי המטפלת שהתמסרה, שלא לומר התמוססה עבורה. חוויה שכונתה לאחר מעשה: מיסטית ועל טבעית.

מזל הבתולה השולט לי בכוכב, ביקש טיפול בעל יסוד אדמה, וכך הרהרתי בין טיפול באבנים חמות לבין זה המעסה קצוות.
כמה דקות של התרגעות מעוצמת הרכות של הטיפולים, וחשבנו שכבר לא נהיה רעבות. משהו בתחושת הריחוף של המים, העצים את תחושת הרעב, ואנחנו חמדנו ארוחה שכל ביס בה, תחבר אותנו לעונג הבא.

מסעדה בטעם של הסופשבוע ברומא - המטבח של משפחת פלוגי 

באווירת המושבה המשפחתית, אך טבעי היה לבחור במסעדה משפחתית. שאולי פלוגי, הבן והטבח הראשי קיבל את פנינו והושיב אותנו במרחב הקטן והצנוע של המסעדה. התיישבנו ליד חלון מקושת מקושט בויטראז'ים צבעונים, שצפה על ההתרחשות המזדחלת בחוץ.

שאולי הציע קרינאין של יקב סומק, יין מקומי שעשה לנו טעים. בנחת בחנו את הכיוון האיטלקי –ביתי של התפריט – פסטות תוצרת בית, מיני פיצות ופוקצ'ות משובחות וגם מנות בשר ודגים למי שלא אוכל פחמימות. מבלי שנשאלנו, נחתה על השולחן פיצה בעלת בצק פריך בדיוק בעובי המדויק, המשכנו עם סלט גדוש בירקות, גבינות ועוד טעימה איטלקית. הפעם של רביולי תוצרת בית במילוי דחוס ונפלא של תרד. נשבענו שלא לחתום בקינוח, אבל פלוגי הבן, נשבע שלכנאפה שלו יש אפילו אוהדים מנצרת, כך שבאמת שלא הייתה ברירה. היה נפלא.
עוד לגימה של קפה ומיץ של בריאות, ואנחנו סירבנו להפסיק את המנגינה הבינימינית.

אמנות של שמחה – פריטים משמחים מbe Happy

גנבנו עוד כמה דקות במושבה, והמשכנו אל ביתה הפרטי אל ביתה הפרטי של דליה ברנובר, היוצרת את dalia be happy, מוצרים "שמחים ומשמחים", כדבריה: מצאנו שם תמונות בדוגמאות יפות וצבעוניות, בשילוב מילים מחזקות ואיורים עליזים, קופסאות, צעיפים אווריריים והרבה מוצרי "מה שמתחשק לי באותו הרגע". ומה שמתחשק לה לדליה זה בעיקר לממש את האינטואיציה, שהיא מגדירה בתור המורה הכי טובה שלה.

קצת קשה להכניס את המוצרים של דליה לקטגוריה מסודרת, אבל מי צריך?! התמזגנו בין הצבעוניות השופעת, הדוגמאות הססגוניות, המילים הטובות והדברים היפים המוצגים בסטודיו הקטן, בחרנו עוד מתנה ליום המזל, שנארזה יחד עם זיכרונות היום שהיה,
בשקית של פיה.