אוטוטו טיפות של גשם מתרגשות עלינו, עלים נושרים ומרשרשים והגוף כבר דורש להתכרבל מול אח בוערת כשבחוץ תתרגש לה אולי סערה. החלטנו לגנוב סופשבוע של אשליה אירופאית בגליל, הטובל בימים אלה בסגריריות של טרום חורף. לקחנו את הילדים והצפנו אל עבר המלון הכפרי הכי מקסים שיש, והתכוננו ליהנות. 

בדרך כלל אנחנו בוחרים בצימר מפנק. מתוך אהבה ליחס האישי של בעלי הבית, כזה שגם בדרך כלל שזור בו סיפור אישי של הגשמת חלום. מאלה שתמיד נשמעים אפשריים, על רקע מרחבי העד של הגליל. הפעם, ואולי בשל המתבגרות שבחבורה, שכבר דורשות את פרטיותן, הלכנו על מלון "פסטורל" שבכפר בלום. מלון וותיק המצטיין בשילוב מופלא של מיקום מצוין, שירות מופלא וצביון כפרי מופגן. כזה שבא לידי ביטוי במרחבי דשא עצומים, בתי אירוח הטובלים בין מטע זיתים ואפילו לובי שנראה כמו נלקח ממלון בוטיק בעיירת סקי.

מאחר שהכוכבים לא חזו לנו חופשת סקי השנה, הרשנו לעצמנו ללכת עד הסוף ולהשתכן באגף הבוטיק המחודש של המלון. אגף המבודד משאר חלקי המלון ובו סוויטות מהודרות באיפוק, שהכילו שתי מתבגרות, הורים ופעוטה בנדיבות. אהבנו את העיצוב הפשוט והנקי, את מרחבי החדר, נוחות המיטות ואת האמבטיה שהוכרזה על ידי המתבגרות כפינוק מושלם לסופשבוע.

שיחדנו את המתבגרות לשמור על הפעוטה למספר שעות, ופסענו שיכורים מתחושת החופש לטיפול בספא של המלון. גם כאן בלט הטעם הטוב, הניקיון הבוהק והאיפוק עיצובי. אפשרנו לעצמנו להתמסר לידי המטפלות המצוינות, ומיד אחרי עצמנו עיניים בחדר המנוחה הרוגע.

את המשך היום בילינו בטיול ערכי בכפר גלעדי. בכל שבת בשעה 11:00 יוצא מלובי המלון של כפר גלעדי, סיור מרתק אל אחת התקופות ההרואיות והמרתקות בתולדות עם ישראל.

"לא מדברים על זה" הוא שם הסיור המרתק, שהותיר גם את המתבגרות בסיומו פעורות פה, מהורהרות ובעיקר אסירות תודה לכל אלה שנלחמו כדי שנוכל לבלות וליהנות מטובה של הארץ הזאת. הסיור לקח אותנו אל ראשית תחילת ההתיישבות – שנת 1916 עת נוסד הקיבוץ בידי חברי ארגון "השומר" ועד לפירוקו בשנת 1920, אז המשיכו חבריו שהצטרפו להגנה, לאסוף נשק לביסוס ההגנה על היישוב ולהעלאת עולים דרך היבשה. איסוף הנשק בחשאי הוביל להקמתם של 20 סליקים תת קרקעיים ברחבי הקיבוץ, מהם שרדו 3, שבאחד מהם תבקרו במהלך הסיור. סיפור התושייה, התעוזה והתחכום שנדרשו הן כדי להפעיל את הסליקים והן להסתרתם מעינם הבוחנת של הבריטים, הינו סיפור מרתק אותו שמענו במהלך הסיור.

הבנות דרשו וקיבלו גם פעילות נוטפת מעט אדרנלין, ועל כך המשכנו מהורהרים ממראות הסליקים אל קיבוץ דפנה. שם שכרנו כמה זוגות אופניים ודיוושנו לאורכו של מסלול אופניים קטן ויפהפה על גדות נחל הדן.

נדרש מאיתנו זמן ועוגה טובה כדי לנוח מחוויות היום. התיישבנו לקפה מעולה ומשהו קטן וטוב לאכול בבית הקפה "קוקיות" שבקיבוץ דפנה. מדובר בבית קפה מהז'אנר התל-אביבי, מה שאומר קפה מצטיין ותפריט מוקפד הכולל עוגות נהדרות, עוגיות, משקאות חמים טובים וגם סלטים וכריכים למי שרעב. ברוח הנוסטלגיה גם התחשק לנו לקחת פיסת נוסטלגיה, ועל כן סרנו לחנות המפעל הצמודה של נעלי "דפנה" שם חזרנו הביתה עם זוג נעלי בית משובצות של פעם, שגם תהפוכות ההווה וטרנדים מובילים של אופנה מתחלפת, לא נטרלו את קסמן.