משהו משך אותנו דווקא למטה. למטה במובן החיובי של המילה. האוסטרלים מכנים בחיבה את היבשת שלהם Down under. אצלנו, "למשוך למטה" לא נשמע משהו. ובינינו, גם הביטוי "ים המוות" לא ממש עושה חשק. בכל זאת חשקנו בדממה של ים המלח, רצינו להיבלע באזור הבולענים, לפגוש בכל יום את המצרף הנדיר של ים והר. חמדנו הרבה טבע לילדה ואת מגען של טיפות מלוחות בחלוק רחצה על עור צרוב שמש.
קחו לכם חופשת סוף או אמצע שבוע של רומנטיקה פראית באזור ים המלח, סופשבוע המשלב את הטוב מכל העולמות: ספא מול הטבע, חדר יפה מול נופי בראשית ולהרפתקנים - ביקור במנזר חצוב בסלע, היישר מתוך סצנה קולנועית.
כמה פיתולים מירושלים ואנחנו כבר נוסעים לאורך חופי ים המלח. המפרצונים התכולים נראים תמימים, כמעט שמימיים – מימיים. הטבע ואימא אדמה בירכו את האזור הצחיח הזה ביופי כמעט קמאי של הר-יבשה-ים. מיזוג נדיר של שלווה המאפשרת לנוף לחדור לכל חלקיק בגוף. בכניסה לקיבוץ עין גדי, נווה מדבר ירוק, קצת נרגענו למראה סממני ציביליזציה שוקקת. פינת חמד מרהיבה הקימו בני הקיבוץ המיוחד הזה, ובאינסוף טיולי הדממה שערכנו במשעולי הקיבוץ, לא הפסקנו להתפעל מהבוטניקה המפוארת, שצמחה שם בלב מדבר. כזאת, שיש להניח שהושקתה ברבבות אהבה.
התמקמנו ביחידות החדשות של המלון. חדרים מאופקים ונוחים, כאלה המפנים הרבה כבוד לנוף שמסביב - הרים שמחליפים צבעים בכל שעה ביום, יעלים משוטטים, כתמים יצוקים של כתום בשקיעה, ושלל גוונים של פלטה מעולם אחר בזריחה. לא היינו זקוקים ליותר מכך.בעצם אולי כן. חמדנו תמרים ממטעי הקיבוץ בחדר.
פסענו לבריכה שנראתה בימים אלה של חום כפאטה מורגנה. שמשיות וסככות עשויות קש טבעי, ובר מיצים טבעיים ובו עלמה נאה, הלכו נהדר עם הים שממול. החופש האמיתי מתחיל כשאוחזים ביד משקה צבעוני ומביטים במבט מזוכך אל האופק שממול. הקטנים שבחבורה צווחו בחדווה, ואילו המבוגרים זממו על הספא החדש – סינרגיה, גאוות המלון, שנפתח במלון זה לא מכבר.
את הילדים השארנו תחת פיקוח בבריכה, ואנחנו המבוגרים פסענו לפי תור ליהנות מטבילה רוגעת בבריכת מי מלח מרשרשת, משחיה וערסול בבריכת המים המתוקים שבחוץ, חמאם טורקי וכמובן מסאג' נהדר. הסתקרנתי למשמע פילינג של תמרים, אבל לבסוף הלכתי על המור לבונה הריחני.
בערב, עוד התקיימה הופעה בבריכה תחת אור הלבנה, ושוב התמסרנו לשפע הזה, שהטבע העניק כאן בנדיבותו.
סיבוב של אחר הצהרים, שקצת שככה לה השמש, הניב ביקור מפעים בגן הבוטני של הקיבוץ בו התכנסו יחד מאות צמחים נדירים, פינת חי מטופחת שהטף שמח בה, ועוד כמה פינות חמד שבני הקיבוץ גילו לנו בנדיבותם.
ובמדבר, כמו במדבר, לוקח זמן להתאהב. לגלות את נימי היופי שאינו מתפרץ מיידית. כזה הדורש מחול עדין של חיזור. וכשהקסם מתרחש, הוא כבר שם לנצח. עוד ישוב הניגון, ואנחנו עוד נשוב למלון המדברי הזה, המוקף בהוד הבריאה.
בדרך חזרה, חפצנו לעצור בעוד נקודת נוף יפה במיוחד. סטינו מהמסלול לכיוון מנזר סנט ג'ורג' (הכניסה משולטת דרך מצפה יריחו). מי שרוצה להשקיף על הוד המנזר החצוב בסלע, יכול לעצור את רכבו בחנייה, לרדת מספר דקות ברגל, ולראות מרחוק את יפי הכיפה הצבעונית של מגדל הפעמונים והמבנים המרשימים התלויים על המצוק. חדורי רוח הסקרנות והמרץ ירדו את הדרך לאורך הנחל המפכה והבוסתנים המלבלבים, ויטפסו במעלה מדרגות המנזר. במדבר כאמור, צריך להשקיע, וזה בהחלט שווה את המאמץ!
עוד מילה קטנה על קולינאריה אזורית. וכאן אינני אשת בשורות. המלון כמובן מציע ארוחות מלאות במחיר החבילה, ואילו בדרך ל.. או מ.. מומלץ לעצור באחד מבתי הקפה באזור הרי ירושלים. אנחנו עצרנו ב"דרך הגפן" שבבית זית לארוחת בוקר נחמדה שבהחלט עשתה את העבודה.
מלון עין גדי
עין גדי 08-6594222